ע"פ 2599/16

תקציר

ערכאת הערעור לא צפויה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, אלא אם כן יש ראיות לטעות משמעותית או לענישה מופרזת. במקרה זה, בית המשפט לא מצא סיבה לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. אמנם נפלה טעות בנוגע לחומר ששותף עם עורך הדו"ח של הקורבנות, אך היא לא השפיעה באופן משמעותי על תוקפו של הדו"ח או על החלטת בית המשפט המחוזי. הדו"ח פירט את הנזק הנפשי המשמעותי שנגרם לבנותיו הקטינות של המערער, אשר עלול להשפיע על חייהן והתפתחותן. בית המשפט שקל את טענות המערערת לגופו של עניין ואת בעיות המהימנות לכאורה בדו"ח, אך מצא אותן בלתי משכנעות. חומרתן של עבירות מין, ובפרט כאלה המבוצעות כלפי קטינים ובתוך המשפחה, הודגשה לא אחת על ידי בית המשפט. מעשיו של המערער, שהיו כרוכים בהפעלת כוח וניצול אמון בנותיו, גרמו לפגיעה קשה בערכים מוגנים. בחינת מקרים דומים העלתה כי העונש במקרה זה היה הולם ובטווח העונשים שהוטלו בגין עבירות מסוג זה. בית המשפט המחוזי שקל את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות שירותו הצבאי והודאתו, אך חומרת העבירות גברה על גורמים אלה. הערכת המסוכנות של שירות המבחן הצביעה על סבירות גבוהה לעבירה חוזרת, ובית המשפט נתן לכך את הדעת הראויה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט לערעורים את הערעור, וקבע כי העונש של 15 שנות מאסר מוצדק ועולה בקנה אחד עם התקדים.