עת"מ 1395/04

תקציר

העותרים, תושבי תל אביב, עתרו לבית המשפט בבקשה לבטל את החלטת הוועדה המחוזית לאשר תוכנית להקמת בניין בן 25 קומות על מגרש הסמוך לנכסיהם. הם טענו כי ההחלטה אינה סבירה, שוללת מהם את זכויותיהם ומנוגדת לחוק התכנון והבנייה. התכנית המדוברת סתרה תכנית מתאר מקומית שהייתה ישימה בעבר, אך בית המשפט קבע כי אין מניעה לשנות את סיווג התכנית בשלב ההתנגדות, במיוחד כאשר מדובר בשינוי טכני פורמלי. עוד טענו העותרים כי למהנדס העיר היה עניין אישי בתכנית, אך בית המשפט מצא כי הנסיבות מצביעות על כך שלא היה לו אינטרס ממשי שיכול להשפיע על שיקול דעתו. בנוסף, טענו העותרים כי התכנית החדשה סותרת תכנית קודמת לאותו מגרש, שנדחתה על ידי הוועדה. בית המשפט קבע כי לרשויות התכנון שיקול דעת לשנות את החלטותיהן ולאשר תכניות חדשות, וכי חלוף הזמן וההפרשים בין התוכניות משמעותם כי התכנית החדשה אינה בלתי סבירה. טענותיהם השונות והאחרות של העותרים, לרבות כי התכנית מטעה, מהווה אפליה פסולה ופוגעת בזכויות הקניין שלהם, נדחו אף הן. בית המשפט קבע כי העותרים לא סיפקו כל סיבה להתערב בהחלטת הוועדה, ולפיכך העתירה נדחתה. העותרים חויבו לשלם 5,000 ₪ + מע"מ הוצאות לכל אחד מהמשיבים.