בג"צ 8885/13

תקציר

העותר, חייל בצבא, הגיש עתירה נגד המשיב, בטענה לטיפול לקוי של הצבא במצבו הרפואי וביקש סעדים שונים. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לדחות את העתירה. העותר לא הציג בעתירתו תשתית עובדתית מלאה, שהייתה בעייתית, שכן הפרטים היו מהותיים לתיק. יתר על כן, הסעד העיקרי המבוקש – בחינת עניינו של העותר בוועדה רפואית – היה מיותר, שכן המשיב כבר הסכים לכך. מתשובתו המקדמית של המשיב עולה כי מצבו הרפואי של העותר נבדק באופן שוטף על ידי הצבא, ודרגתו הרפואית של העותר אף הותאמה על סמך הערכות אלה. בנוסף, התברר כי העותרת לא מיצתה את כל ההליכים העומדים לרשותה; דהיינו, פנייה לוועדה רפואית גבוהה יותר, שתוכל לתת מענה לחששותיו מהרכב הוועדה הקודמת. גם העתירה לצו ביניים חרגה מתחום שמירת הסטטוס קוו ולכן לא הייתה ראויה. עוד מצא בית המשפט כי המשיב נתן מענה הולם לצרכיו של העותר, ושחרר אותו מפעילות צבאית כאשר מצבו הרפואי מצדיק זאת. באשר לבקשת העותר להחזר הוצאות רפואיות, הבהיר המשיב כי הוצאות אלה ניתנות להחזר, אך העותר לא הגיש בקשות נוספות מעבר לבקשה שאושרה. לבסוף, טענות העותר על אי קבלת תשובות מנציבות תלונות הציבור לחיילים הופרכו על ידי המשיב, שקבע כי החקירות הופסקו בשל העתירה. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב התייחס שוב ושוב וכראוי לצרכיו הרפואיים של העותר וכי העתירה הייתה מוקדמת מדי, תיאורטית בחלקה, ולא סיפקה עילה מספקת להתערבות. לפיכך, היא נדחתה.