סע"ש 33094-04-18

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בטענה להתעמרות והתנכלות בעבודה מצד עובד כלפי מעסיקיו. העובד טען כי במהלך שלושת חודשי עבודתו בלשכת חיפה הוא היה נתון ליחס פוגעני מצד הממונה הישיר עליו ורשות האוכלוסין וההגירה. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי הטענה נעדרת ראיות ומבוססת רק על תחושותיו הסובייקטיביות של העובד ופרשנותו לאירועים. השופט ציין כי טענותיו של העובד כי נשלח למשימות שלא במסגרת תפקידו והוצב בתפקיד מודיעיני היו חלק מתהליך עבודה והכשרה רגילים. כמו כן, נמצא כי העובד יזם פגישה עם הממונה עליו, במהלכה הביע קושי להתמודד עם עומס העבודה וביקש לעזוב את תפקידו בלשכת חיפה. עדויות הנאשמים והודעות הדוא"ל שהוצגו בבית המשפט תמכו בגרסה זו. עוד ציינה השופטת כי טענות העובד כי לא נכתבו ולא ראו סיכום של הפגישה אינן נכונות וכי הנתבעים פעלו כראוי ובתום לב. בנוסף, דחה בית הדין את תביעת לשון הרע של העובד, שכן לא התקיימו הדרישות ללשון הרע על פי החוק. השופטת הגיעה למסקנה כי העובד לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו וכי תחושות ההתעמרות בו היו סובייקטיביות ואינן מהוות התעמרות במקום העבודה. לפיכך, התביעה על כל היבטיה נדחתה, והעובד חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 5,000 ₪. על פסק דין זה ניתן לערער בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.