ע"ע 14409-10-21

תקציר

לאחר בחינת התיק, החליט בית הדין לדחות את ערעורו של העובד בנוגע לתביעת שכרו השעתי. למרות שנפלו טעויות בגישתו המשפטית של בית הדין האזורי, הראיות לא תמכו בטענת העובד כי השתכר 30 ש"ח לשעה. בית הדין בחן את תחולתו של חוק הודעה מוקדמת לעובד, המחייב מעסיקים למסור לעובדים הודעה בכתב על תנאי עבודתם. בית הדין מצא כי המעסיק לא מסר הודעה זו, מה שהעביר את נטל ההוכחה לחברה להוכיח את תנאי השכר המוסכמים. למרות צירוף טופס ההודעה, עד החברה לא ידע ממקור ראשון על הכנתו, והמעסיק לא הצליח להוכיח את אמיתות חתימתו הנטענת של העובד. כתוצאה מכך, החברה נמצאה מפרה את חוק ההודעה. למרות ההפרה, ערעורו של העובד לא צלח משום שעדותו שלו לא הייתה עקבית, שכן הוא סתר את טענתו הראשונית לשכר שעתי של 30 ש"ח בחקירה הנגדית. תלושי המשכורת שלו, שהראו סכומים שונים, ערערו עוד יותר את עניינו. למרות שהיעדר הודעה מוקדמת יכול היה להעביר את נטל השכנוע למעסיק לפי חוק הודעה מוקדמת לעובד, חוסר העקביות בעדותו של העובד הוביל את בית הדין למסקנה כי המעסיק אכן עמד בנטל ההוכחה. הערעור נדחה מבלי שהוצאו הוצאות נוספות בשל הפרת חוק ההודעה שתרמה לבלבול הראשוני.