עב"ל 128/98

תקציר

המערער הישראלי טען, כי אירוע מוחי ממנו סבל בעבודה נבע מעומס עבודה מוגבר עקב היעדרותו של בנו בחו"ל, והלחץ הנוסף שנגרם כתוצאה מחידוש הפוליסה החודשי. השבץ התרחש כאשר התכופף להוריד מחסום חניה. המערער טען כי עומס העבודה בשבועיים שקדמו לחזרתו של בנו יצר אירוע חריג, המהווה אירוע מקרי על פי החוק. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי דחה טענה זו וקבע כי לחץ מתמשך לאורך זמן אינו נחשב לאירוע מקרי. גם בית הדין האזורי בתל אביב דחה את התביעה, והמערערת ערערה על החלטה זו. הערעור התבסס על הטענה כי הערכאה הנמוכה יותר לא הכירה באופיו החריג של האירוע. עם זאת, גם הערעור נדחה. בית המשפט הסכים עם פסקי הדין הקודמים, וקבע כי תיאורו של המערער את האירועים שהובילו לאירוע המוחי לא היווה אירוע חריג או חריג, אלא מצב מתמשך. יתר על כן, בית הדין ציין כי טענותיה של המערערת בדבר לחץ מוגבר עקב התחייבויות עבודה בסוף החודש אינן ברורות ואינן נתמכות בראיות. משכך, הערעור נדחה, ובכך חיזק את החלטות הערכאות הנמוכות יותר.