עמ"נ 48391-11-20

תקציר

התיק נסוב סביב ביקורת שיפוטית על סכום פיצוי שנפסק למבקשים, שלא שולם על ידי המשיב, רשות ציבורית, מזה כ-20 שנה. המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה לתקן את פסק הדין, בטענה כי נפלה בו טעות בשער החליפין דולר-שקל, וכן ביקשו להוסיף הפרשי הצמדה וריבית על הסכום המגיע. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה, שכן המבקשים הגישו בעבר בקשה לתיקון טעות בפסק הדין, וכן ערערו לגופן של טענותיהם. השופט פסק לטובת המבקשים בסוגיית שער החליפין, והגיע למסקנה כי השער הנקוב בפסק הדין אינו נכון על פי פרסומי בנק ישראל. השופטת קיבלה גם את טענת המבקשים, לפיה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לסכום שנפסק, ממועד פסק הדין המקורי ועד למועד התשלום בפועל, שכן על המשיבה, שהיא רשות ציבורית, לנהוג בהגינות. עם זאת, השופטת דחתה חלקית את טענות המבקשים, והחליטה שלא להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל, שכן המבקשים לא העלו סוגיות אלה קודם לכן. עם זאת, השופט קבע כי אם התשלום לא יבוצע בתוך 30 יום מיום חתימת פסק הדין, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית לסכום שלא שולם. עוד נקבע בהחלטה כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאותיו של הצד השני, מלבד ההוצאות הסטטוטוריות.