ע"א 1502/00

תקציר

הערעור נדחה מאחר שהילד מקבל שתי קצבאות שונות מהמטה לביטחון לאומי לתקופה של עד פרק זמן אחד, דבר המנוגד להוראות סעיף 320 לחוק. הקצבה הראשונה היא קצבת שאירים המתקבלת כפיצוי על פטירת הנפטר, והשנייה היא קצבת נכות המתקבלת עקב מחלת הילד. למרות שהחוק אינו אוסר זאת במפורש, הכוונה העומדת מאחורי החקיקה נועדה להימנע מגרימת עוול ומפגיעה בצד החלש, במקרה זה, היתום. כמו כן, המל"ל אינו זכאי לשיפוי מהמבטחת בגין קצבת השאירים שהיא משלמת משום שהילד מקבל את שתי הקצבאות בו זמנית, דבר שאינו חוקי. גם טענת המבטחת כי היה על המל"ל להפעיל את זכות הזקיפה הקבועה בסעיף 329 לחוק נדחית. טענת המבטח בדבר הטעיה והצהרה כוזבת של הילד, אשר יכלה להצדיק את תחולת סעיף 329, נעדרת ראיות מספיקות ולא ניתן להוכיחה ללא שמיעת הצהרת הילד. יתר על כן, נראה כי סכום הפיצוי אינו מכסה את סך הנזק שנגרם, כלומר לא ניתן להחיל את סעיף 329. לבסוף, פסק הדין מתייחס גם להסכמה בין המל"ל לבין המבטחת, ומבהיר כי תשלומי המל"ל הם בהתאם לחוק וכי המבטחת אחראית לסיכון של כפל תשלומים. המבטחת מצווה לפצות את המל"ל בגין הוצאותיה, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא לעיון נוסף בהודעת צד ג' שנשלחה על ידי המבטחת.