ע"פ 8916/08

תקציר

במקרה זה הוגש נגד המערער כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין אונס ואיומים כלפי המתלוננת, בת זוגו לשעבר, במהלך חייהם המשותפים בחודשים ינואר-מאי 2006. נטען כי הפשעים התרחשו ב-9 במאי וב-13 במאי 2006, כאשר האחרונים הסתיימו בהרשעה ברוב קולות בבית המשפט המחוזי, שמצא את עדותה של המתלוננת אמינה למרות חוסר עקביות. על המערער נגזרו 66 חודשי מאסר, השעיה ותשלום פיצויים, תוך הדגשת ההשפעה העמוקה של העבירה בתוך התא המשפחתי והפגיעה ארוכת הטווח במתלונן. הוא ערער, והצביע על כשלים חקירתיים וסתירות בדברי המתלוננת כעילה לזיכוי, הנתמכת בדעת מיעוט חולקת בבית המשפט המחוזי. עם זאת, ערכאת הערעור דבקה בממצאי הערכאה הנמוכה יותר, וקבעה כי חוסר העקביות היה מינורי ואופייני לסיפורים טראומטיים, עם ראיות חיצוניות מאששות התומכות בטענות המתלוננת. יתר על כן, בית המשפט סבר כי טעויות חקירה אינן פוגעות בהגנתו של המערער. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש הולם, תוך הדגשת ההשפעה הקשה והמתמשכת של מעשיו של המערער על המתלונן וחוסר הבנתו את התנהגותו הפסולה. לפיכך, הערעור נדחה, תוך אשרור מחדש של פסק הדין ושלמות ההרשעה.