ע"א 1830/14

תקציר

בית המשפט החליט שלא לקבל את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש כי ההחלטה ספציפית לעובדות המקרה. בית המשפט המחוזי לא מצא טעות בקביעתו כי תצהירו של מנכ"ל בעל השליטה נעדר רלוונטיות, שכן הוא החל את תפקידו לאחר שנות המס השנויות במחלוקת והצהרותיו התבססו על מידע מאחרים. יתר על כן, התצהיר נתפס כניסיון לפרש מסמכים שלא היה מעורב ביצירתם. טענה חדשה שהגיש המבקש עומדת לכאורה בסתירה לטענות קודמות של בעליה הקודמים. בעוד שבית המשפט ציין את קריאתו של המשיב לגישה עניינית לערעורי מס, המאפשרת לנישומים להעלות טענות חדשות אם לא ינוצל לרעה, הוא קבע כי על בית המשפט המחוזי להבטיח שומות מס מדויקות והקפדה על חוקי המס. פסק הדין מדגיש כי על בית המשפט המחוזי להבחין אילו טענות חדשות מותרות, תוך הפעלת שיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה. הבקשה נדחתה בסופו של דבר ללא צו הוצאות, תוך הדגשת הדגש השיפוטי על דיון מדוד בסכסוכי מס.