רע"א 3823/24

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן בקשה למתן רשות ערעור על החלטה פרוצדורלית, ובסופו של דבר דחה את הבקשה. על פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, ערעור על "החלטה אחרת" ניתן רק בנסיבות חריגות שבהן המתנה לפסק הדין הסופי תגרום נזק משמעותי או תגרום להליך מיותר או שגוי. עקרון העל הוא שלבתי המשפט הפרוצדורליים מוקנה שיקול דעת נרחב בניהול דיונים, ובתי המשפט לערעורים צריכים להתערב במשורה. לגופו של עניין, סעיף 1(5) לצו הרלוונטי אינו מאפשר רשות ערעור על החלטות הנוגעות לזימון עדים, אלא אם כן מדובר בבקשה לזימון עד. במקרה זה קבע בית המשפט כי דחיית בקשת המבקשים לזמן עדים שהעידו בעבר, כמו גם מר כץ שלא התייצב, אינה מהווה מקרה חריג כזה המצדיק התערבות. בית המשפט הדגיש את אופייה הפרוצדורלי של ההחלטה והסתמך על שיקול הדעת המוקנה לערכאות נמוכות יותר, תוך הדגשת הרף הגבוה להתערבות בזימון החלטות. עוד צוין כי המבקשים יוכלו לערער על החלטה זו בערעור עתידי לאחר פסק הדין הסופי, אם ירצו בכך. למרות שהכיר באי נוחות מסוימת, במיוחד בכל הנוגע לפיטורי עורכי הדין של המבקשים, בית המשפט קבע כי הבקשה הנוכחית אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור. משכך, הן הערעור והן הבקשה לסעד זמני נדחו ללא צו להוצאות.