רע"א 3780/16

תקציר

בית המשפט בחן בקשה בדבר "החלטה אחרת" לאחר מתן פסק דין, ובפרט בעניין שלילת חילוט בטוחות ודחיית בקשה להארכת מועד. ההחלטה, להבדיל מפסק הדין עצמו, הייתה זכאית לערעור ברשות. לפי תקנה 410 החליט בית המשפט להתייחס לבקשה כאילו כבר הוגש ערעור. תקנה 364 מפרטת את דרישות בית המשפט לערובות כספיות בעת מתן סעד זמני, כאשר פטורים אפשריים אם רואים בהם "צודקים וראויים". קיימת הבחנה ברורה בין התחייבות עצמית, התחייבות ישירה של חייב, לבין ערבות, התחייבות של צד שלישי. יתר על כן, תקנה 364 מתירה פיקדונות נוספים לעכב את ביצועם. על פי תקנה 371, חילוט עירבון יכול להתבצע אם סעד זמני גורם נזק, ללא צורך בהוכחת סכום הנזק, ואילו מימוש ערבות מחייב תביעה או פעולה משפטית חדשה. בית המשפט הבחין בין בטוחה לערבות, והתמקד באופי, בתהליך המימוש ובסכומים המותרים. במקרה זה נקבע כי יש לראות בסכום שהופקד כבטוחה גם אם פעל בדומה לערובה. בקשת המבקשים להארכת המועד להגשת תביעות אושרה בשל נימוק לא ברור של בית המשפט להגבלה הראשונית. הערעור התקבל ונותר זמן נוסף להגשת הערעור עד ליום 7.9.2016. בית המשפט הורה להשאיר את הסכום באוצר במהלך ההארכה, וגורלו תלוי בתביעות שהוגשו. כן חויבו המשיבים בהוצאות המשפט של המבקשים. ההחלטה ניתנה ב-24 ביולי 2016.