ת"פ 64404-05-21

תקציר

הנאשמים יוחסו להם מספר עבירות, בהן חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, יידוי או ירי אבן לעבר רכב, וחבלה מכוונת ברכב ממניע גזעני, בעקבות אירוע בו יידו אבנים לעבר רכב בו ישבה משפחה יהודית ופצעו את התינוק שבתוכו. הנאשמים טענו כי לא היו מודעים לכך שיש תינוק ברכב והודו במיוחס להם, בטענה שמדובר במקרה של אכיפה בררנית. עם זאת, השופט קבע כי התביעה הביאה די ראיות כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי מעשיהם של הנאשמים מהווים עבירות של מעשה חבלה בכוונה מחמירה, יידוי או ירי אבן לעבר רכב וחבלה במזיד ברכב ממניע גזעני. השופט דחה את טענות הנאשמים, וקבע כי גרסתם לאירועים אינה עקבית ואינה משכנעת. השופטת אמנם קיבלה את טענת הנאשמים כי לא היו מודעים לנוכחותו של התינוק, אך אין בכך כדי לזכות אותם, וקביעה זו תישקל בשלב גזר הדין. יתר על כן, השופט אישר את החלטת התביעה להאשים את הנאשמים בעבירות ספציפיות אלה ודחה את טענת האכיפה הבררנית, שכן הנאשמים לא הביאו ראיות מספיקות לחריגה שיטתית ממדיניות האכיפה של הרשויות.