ה"פ 1117-10-09

תקציר

המחלוקת היא על גובה הפיצוי שעל רכבת ישראל לשלם להסדר הפשרה בגין הפקעת שלוש חלקות קרקע. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לשימושים המותרים בקרקע המופקעת טרם ההפקעה, דבר המשפיע על ערכם. על בית המשפט היה לקבוע את השימושים המותרים בקרקע לפני מועד ההפקעה, שעל פיו יוערך סכום הפיצוי. בית המשפט מצא כי הקרקע כפופה למגבלות קו בנייה שהגבילו את שימושיה. בעוד שהסדר הפשרה טען כי ניתן להשתמש בקרקע לאחסון פתוח של מכולות, בית המשפט קבע כי שימוש כזה אסור בגבולות קו הבנייה. לפיכך, יש להעריך את שווי החלקות המופקעות על פי סוגים אחרים של שימושים בשטחים פתוחים. בית המשפט קיבל את חוות דעתה של המומחית שמונתה על ידי בית המשפט, הגב' לילך בן פורת, אשר העריכה את שווי הקרקע על פי השימוש הפוטנציאלי בה לתעשייה ולאחסון. עם זאת, מאחר שממצאי בית המשפט בנוגע למגבלות קו הבנייה השפיעו על השימושים המותרים בקרקע, שינה בית המשפט את סכום הפיצוי בהתאם. הפיצוי הכולל נקבע על סך של 2,399,842 ש"ח נכון ליום 22.12.05. באשר לשיעור הריבית על הפיצויים, קבע בית המשפט כי הסכום שאינו שנוי במחלוקת צריך לשאת ריבית בשיעור הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה למדד מיום שרכבת ישראל תפסה חזקה בקרקע ועד למועד התשלום בפועל. זאת משום שהרכבת לא שילמה סכום זה בתוך 90 הימים הנדרשים בחוק. לגבי סכום הפיצוי השנוי במחלוקת, קבע בית המשפט כי עליו לשאת בריבית לפי החוק לתיקון חוק הרכישה. בקשת הסדר הפשרה לריבית והצמדה על מלוא סכום הפיצוי בשיעור הקבוע בחוק הריבית והצמדה התקבלה אפוא באופן חלקי.