ת"א 58528-11-19

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על הזכויות בנחלה 63, חלקת אדמה במושב עין יעקב. התובעים, שירלי ובעלה שמואל, הם בתו וחתנו של גדעון, שהוא בעל הזכויות בחלקת קרקע נוספת באותו מושב (נחלה 24). גדעון טוען כי נתן לאחייניתו לידר את הזכויות על נחלה 63 בנאמנות עד שמלאו לאחד מילדיו 18, ואז לידר היה אמור להעביר את הזכויות לילד. לידר, בתו של אחיו של גדעון, ואביה אבי, טוענים שגדעון נתן לה את הקרקע באופן מוחלט, ולא בנאמנות. התיק נסוב סביב שאלה מרכזית זו, בעלת השלכות משמעותיות על תביעות הצדדים השונים לקרקע. השופט פותח ומציין כי קיים לכאורה מקרה של השתק שיפוטי, שכן לידר ואבי העלו טענות סותרות בתיק קודם. הם טענו בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה כי לידר החזיקה בזכויות בנחלה 63 בנאמנות עבור גדעון, אך כעת טוענים ההפך. השופט רואה בכך מניפולציה של ההליך השיפוטי ומפעיל השתק שיפוטי, המונע מלידר ואבי לטעון את טענותיהם הנוכחיות. עם זאת, השופט פוסק לטובת התובעים גם אם ההשתק השיפוטי אינו חל. מהראיות עולה כי לידר חתמה בשנת 2014 על כתב ויתור, בו ויתרה על זכויותיה בנחלה 63 והחזירה אותן לגדעון. ויתור זה תקף, וטענותיהם של לידר ואבי כי מדובר רק בתביעה אחרת אינן משכנעות. יתר על כן, השופט אינו מוצא כל ראיה להסכם בין גדעון לאבי לפיו בנו של גדעון, ניר, יירשם כיורש של נחלה 14, ולידר יקבל את נחלה 63 באופן מוחלט. השופט קובע כי גרסתו של גדעון לאירועים אמינה יותר וכי לידר החזיק בזכויות על נחלה 63 בנאמנות עבור גדעון. משכך, מאחר שגדעון העניק זכויות אלה לשירלי, קובע בית המשפט כי שירלי ושמואל (התובעים) רשאים לרשום את הזכויות בנחלה 63 על שמם. השופט מורה גם לרשויות הרלוונטיות ולמושב לאפשר העברה זו ומכריז על קבלתו של עמי וולינר (נאשם 2) כחבר מושב בעניין נחלה 63 כפסולה. גם חברותו של לידר במושב מופסקת במסגרת הוויתור. השופטת פוסקת לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקל, שיישאו ביחד ולחוד על ידי לידר ו-וולינר.