בב"נ 2327-02-18

תקציר

המבקש, בעליה של חלקת קרקע בטמרה, ביקש לעכב ולבטל צו מנהלי שהוציאה המשיבה, שעניינו הריסת מבנים מסוימים בחלקה ואיסור השימוש בהם. המבנים המדוברים נבנו ללא היתר וכללו רצפת בטון גדולה ששימשה כחניון, מספר מבנים יבילים ומכולות ששימשו כמחסן וחדר אוכל. המבקש טען כי יש לבטל את הצו בשל פגמים בהוצאתו, אכיפה בררנית והלגליזציה הצפויה של היצירות. עוד טענו כי נפתחו נגדם הליכים פליליים, שיש בהם כדי למנוע את הצו המנהלי. המשיב טען, לעומת זאת, כי הצו הוצא כדין, וכי טענות המבקש אינן מבוססות. בית המשפט קבע, כי המבקש לא הביא ראיות לכך שהעבודות בוצעו כדין או כי נפלו פגמים חמורים בצו. נמצא כי הצו ניתן בהתאם לחוק, וכי טענות המבקש בדבר שיהוי יתר ואכיפה בררנית הופרכו על ידי ראיות המשיב. כמו כן, הודגש כי המבקש כלל לא הגיש בקשה להיתר בניה, ולכן אינו יכול לטעון כי הוא קרוב. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר ההליך הפלילי, שכן לא הוגש כתב אישום, וממילא אין בהליך פלילי כדי לייתר את הצורך בנקיטת הליכים מינהליים. בסופו של דבר הבקשה נדחתה והצו המנהלי נותר על כנו. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪.