ערר 9004-09-23

תקציר

הדיון נסוב סביב הזכות לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בגין נזקים שנגרמו לחלקת מקרקעין על ידי תכנית החלה על הקרקע או על קרקע סמוכה. החוק קובע כי על הוועדה המקומית להחליט בתביעה בתוך 90 יום, אך עיכוב אינו מוביל לקבלת התביעה אוטומטית. ככלל, על הוועדה לפעול על פי החוק ולהחליט במסגרת הזמן הנקובה. על התובעים להביא ראיות לירידת ערך הקרקע עקב אישור התכנית ולשכנע את הוועדה כי נגרם נזק. במקרה זה טענו המערערים כי תכנית כוללנית פוגעת בקרקע המשמשת לתחנת דלק, אך ועדת הערר דחתה את טענותיהם ולא מצאה כל פגיעה במישור התכנוני. בנוסף, הוועדה הצביעה על ליקויים בשומת המערערים, שלא שיקפו את הזכויות בפועל במקרקעין והתבססו על הנחות. לפיכך נדחה הערר, והמערערים חויבו לשאת בהוצאות הוועדה המקומית.