ע"פ 6812/16

תקציר

הכרעת הדין דנה בתיק רצח שבו ערערו הנאשמים, מהדי ונדים, על החלטת בית המשפט קמא. שופטי הערעור, השופט י' עמית, השופט א' ברון והשופט ד' מינץ, בחנו לעומק את התיק והחליטו לדחות את הערעור, תוך אישור פסק דינו של בית משפט קמא. הדיון התמקד במהימנות גרסאות הנאשמים לאירועים והאם הייתה להם כוונה להרוג את הקורבן. בית המשפט מצא כי מעשיהם של הנאשמים שהובילו לרצח, במהלך המעשה, ומיד לאחריו הצביעו על החלטה מתוכננת מראש להרוג. מניעיהם נבעו מרצון לנקום את כבוד משפחתם, שכן הקורבן ניהל רומן עם אשת דודו של מהדי. השופטים הדגישו את חשיבות עדויותיהם של חליל וסאמיה, שאישרו את כוונת הנאשמים להרוג את הקורבן. בית המשפט בחן גם את אלמנט ההכנה ומצא כי מעשיהם של הנאשמים, לרבות הבאת סכין והסתרת פניהם, העידו על רמת הכנה גבוהה. בנוסף, היעדר כל פעילות קינטית מצד הקורבן והדקירה הקטלנית תמכו במסקנה של החלטה להרוג. השופטים דחו את טענות הנאשמים בדבר שכרות, ולא מצאו כל אינדיקציה לליקוי במעשיהם. כמו כן, ניתחו השופטים את הודעותיהם המתפתחות והבלתי עקביות של הנאשמים במשטרה, והגיעו למסקנה כי הן חסרות אמינות. בסופו של דבר, אישרו השופטים את החלטת בית משפט קמא, והדגישו כי מעשיהם והתנהגותם של הנאשמים הצביעו באופן עקבי על כוונתם לרצוח את הקורבן. הערעור נדחה, ועונש מאסר העולם שהטיל בית משפט קמא נותר בעינו.