ת"פ 9616-05-10

תקציר

הכרעת הדין מתארת את עניינם של שני נאשמים, עלי עדס (נאשם 1) ובן דודו, סאמי עדס (נאשם 2), אשר קשרו קשר ושדדו קשישה בסביון. נאשם 1 עבד כגנן בבית הקורבן חצי שנה לפני השוד. ביום 25.2.2010 הגיעו הנאשמים לביתה של האישה, כאשר נאשם 1 מסתתר בסמוך לדלת הכניסה ונאשם 2 מצלצל בפעמון הדלת. נאשם 2 התחזה לעובד מועצת העיר והודיע על הפסקת חשמל. לאחר כניסתו תקף נאשם 1 את האישה, ואילו נאשם 2 דרש כסף. הם לקחו ממנה 2,000 שקלים, איימו עליה וערכו חיפוש בארונות חדר השינה שלה. הנאשמים השאירו את האישה כשידיה כבולות, דבר שגרם לה חרדה ופחד. נאשם 2 הודה בעבירות של שוד, חבלה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע, ואילו נאשם 1 נמצא במשפט. התביעה דוגלת בענישה מחמירה, תוך שימת דגש על חומרת העבירה, ואילו ההגנה מבקשת הקלה בעונש, תוך ציון נסיבות אישיות ושיתוף הפעולה של הנאשם במהלך החקירה. השופט מכיר בחומרת העבירה, במיוחד בהתחשב בגיל הקורבן ובפגיעותו. עם זאת, השופט מתייחס גם להודאתו של נאשם 2 באשמה, שיתוף פעולה וחרטה. באיזון בין גמול להרתעה, גזר השופט על נאשם 2 עד 50 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 25,000 ₪ לנפגע. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.