בש"פ 5937/20

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת מעצר עד תום ההליכים של משיב המואשם בהתגרות בעבירת סחר בסמים מסוכנים. המשיב, יחד עם נאשמים נוספים, מואשם כי מכר קוקאין לסוכני משטרה בשתי הזדמנויות, בסכום כולל של כ-800 גרם תמורת כ-200,000 ₪. הסנגור טען כי החלטת בית המשפט המחוזי שגויה, תוך שימת דגש על הנמקה עניינית קצרה, המלצת שירות המבחן לשיטת מעצר חלופית ופוטנציאל איזוק אלקטרוני. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי כי בשל המסוכנות הנשקפת מהעבירה, יש צורך במעצר. שופט בית המשפט העליון הדגיש את חומרת עבירות הסחר בסמים, במיוחד נוכח הכמות המשמעותית הכרוכה בכך, והספקות שהועלו לגבי אופיו של המערער בדו"ח. ההחלטה גם הכירה בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בבואו להעריך את נסיבות העבירה ומבצע העבירה, וציינה כי הבדלי היחס בין המערער לבין נאשם אחר אינם מהווים אפליה. בסופו של דבר, בית המשפט העליון לא מצא כל טעות משפטית בהחלטת בית המשפט המחוזי ואישר את המעצר עד תום ההליכים.