תמ"ש 11048-05-18

תקציר

לתובע, מ', ולאביו היו יחסי נאמנות בנוגע לחלקת אדמה. מ' יזם את תהליך רכישת הקרקע אך לא הצליח להשלים את הרכישה בעצמו בשל תנאי הזכאות. אביו הסכים לרכוש את הקרקע בנאמנות עבור מ' ורשם את הקרקע על שמו. מ' מימן את עלויות הרכישה והבנייה וניהל את התהליך. זה היה ידוע לכל בני המשפחה. לאחר מות אביו, ביקש מ' מאחיו, הנתבעים, לחתום על כתב ויתור המאשר את בעלותו של מ' על הקרקע ומסכים לרשום אותה על שמו. רוב הנאשמים חתמו על כתב הוויתור, אך חלקם חזרו בהם מאוחר יותר. הנתבעים שחזרו בהם טענו כי חתמו על המסמך מבלי לקרוא אותו או להבין את תוכנו, דבר שסתר מ'. בית המשפט מצא את גרסתה של מ' אמינה יותר וכי הנאשמים הבינו את תוכנו של המסמך והשלכותיו. מ' טען כי קיימת מניעה לרכוש את הקרקע על שמו, שכן היא הוצעה רק לחברי מועצה אזורית מסוימת, בעוד הנתבעים חלקו על כך. בית המשפט תמך בטענתו של מ' ומצא ראיות לתנאי הרכישה וכי האב התנגד בתחילה לרכישה אך בהמשך הסכים בשל התעקשותו של מ' והתחייבותו לממן את הרכישה ולנהל את התהליך. בית המשפט קיבל גם את טענתו של מ' כי מימן את רכישת הקרקע, הציג ראיות להעברת כספים מחשבונותיו לחשבונות אביו וזכה בהגרלה, למרות טענות הנגד של הנתבעים. בנוסף, מצא בית המשפט כי מ' ניהל את הקרקע, היה הבעלים של העסק הפועל עליה ורכש עבורה מכונה לייצור נסורת. הנתבעים טענו כי מ' מנוע מלטעון לבעלות לאחר שייצג בעבר את המנוח כבעלים בפני צדדים שלישיים. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי התנהלותה של מ' עולה בקנה אחד עם רישום המקרקעין ואינה כרוכה בקביעה משפטית כלשהי. הנתבעים העלו גם טענת התיישנות ושיהוי, אותה דחה בית המשפט, תוך ציון הסברו האמין של התובע לשיהוי והיעדר כל פגיעה בנתבעים. לסיכום, פסק בית המשפט לטובתו של מ', וקיבל את טענתו כי הקרקע נרכשה עבורו בנאמנות. בית המשפט הורה לרשום את מ' כבעלים של הקרקע ופסק לו הוצאות בסך 15,000 ₪, שיישאו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים הראשון והחמישי. עוד צוין בפסק הדין כי ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים וניתן היה לפרסמה תוך השמטת פרטים מזהים.