ערר 6033/16

תקציר

פסק הדין דן בערעורים הנוגעים להחלת החוק בדבר המשקל המיוחס לבנייה בלתי מורשית קודמת בעת בחינת בקשות להכשרת בנייה באמצעות היתרי בנייה. בית המשפט מדגיש את התופעה הנרחבת של בנייה בלתי חוקית בישראל ואת הצורך להיאבק בה, תוך הבהרת אופן הפעלת שיקול הדעת בהליכי תכנון. פסק הדין מדגיש את חובתם של מוסדות התכנון להתחשב באי-חוקיותה של הבנייה הקודמת בבואם לדון בתכניות או בהליכי רישוי, תוך הימנעות מעידוד הפקרות ואפליה בקרב המבקשים. "מבחן המגרש הריק", המתעלם מבנייה בלתי חוקית קיימת בעת בחינת הבקשות, מוכר כמבחן עזר, ועל מוסד התכנון לאזן בין שיקולי התכנון לבין אי-חוקיותה של הבנייה הקודמת. בית המשפט מבחין בין בקשות התואמות את התכנית לבין בקשות הדורשות שיקול דעת, ומדגיש כי יש לאשר את הראשונה אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות. בערר 6033/16 מקבל בית המשפט את הערר ומחייב את המשיב לתקן את בקשתו להיתר בניה לבריכת שחייה, בשל אישור לא תקין לפי מבחן המגרש הריק. בערר 6044/16 דוחה בית המשפט את הערר, ותומך בהחלטת הוועדה המקומית לדחות בקשה שמטרתה להכשיר בנייה בלתי חוקית קיימת באמצעות שינויים בהיתר קודם. זלזול המערער בחוקי התכנון והפרות קודמות משקלים כנגד אישור הבקשה. ככלל, פסק הדין מתווה את העקרונות והנהלים לטיפול בבקשות הנוגעות לבנייה בלתי חוקית קודמת, במטרה לבלום את ההפקרות תוך הקפדה על הליכי תכנון הוגנים.