ת"א 1501/83

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך בין שני אחים, פרץ רוזנברג ורוחמה רובינשטיין, שהיו שותפים שווים בחברה שניצלה פטנטים שפיתח רוזנברג בתחום ההשקיה. בשנת 1979 פרץ סכסוך מר בין השניים שהוביל לפירוק החברה שלהם, עין טל בע"מ. לאחר מכן נמכרו נכסי החברה לחברה חדשה, עין טל (1983) בע"מ, שייסד רוזנברג, כ"עסק חי". למרות המכירה הקים רובינשטיין חברה חדשה, עין דור בע"מ, שהמשיכה את עסקיה של החברה הישנה, תוך ניצול אותם פטנטים ופנייה ללקוחות החברה הישנה. הדבר הוביל למאבק משפטי ממושך על ניצול הפטנטים. בתי המשפט פסקו כי הזכויות הבלעדיות בפטנטים הועברו לעין טל (1983) בע"מ. עם זאת, חברת עין דור בע"מ, שבשליטת רובינשטיין, המשיכה לעשות שימוש מפר בפטנטים. התובעים, עין טל (1983) בע"מ ורוזנברג, תבעו את הנתבעים, רובינשטיין ועין דור בע"מ, בגין נזקים שנבעו מהשימוש המפר בפטנטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט חילק את הדיון לשני שלבים: (1) אחריות; ו-(2) נזקים. טענות התובעים בדבר שימוש מפר בפטנטים התקבלו בשלב הראשון. השלב השני התמקד בחישוב הנזקים שנגרמו כתוצאה משימוש מפר של הנתבעים בפטנטים, שנפרס על פני כעשר שנים. התובעים תבעו פיצויים בשלושה ראשים עיקריים: (א) אובדן רווחים ממוצרים ששווקו על ידי התובעים עקב הכפייה להוריד מחירים; (ב) הפסד רווחים ממוצרים המשווקים על ידי הנתבעים תוך שימוש מפר; (ג) פגיעה במוניטין כתוצאה מההפרה. הנתבעים טענו כי טענות התובעים משוללות כל יסוד, וכי הם פעלו תוך הסתמכות על פסקי דין תקפים של בית המשפט. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים ופסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי טענת ההסתמכות של הנתבעים היא ניסיון לפתוח מחדש התדיינות משפטית בנושאים שכבר הוכרעו. בשאלת החבות הטיל בית המשפט על רובינשטיין אחריות אישית לנזקים, וקבע כי הקימה את חברת עין דור בע"מ כדי לקדם את תוכניתה לשלוט בשוק החברה הישנה. באשר להערכת הנזקים, ציין בית המשפט את הקשיים בכימות הקניין הרוחני ואת היעדר הנתונים המדויקים לחישוב אריתמטי. היא מינתה מומחה שיסייע בכימות הנזקים. המומחה אישר כי לתובעים נגרמו נזקים, אך לא הצליח לקבוע סכום כספי מדויק. בית המשפט קיבל את מסקנת המומחה, כי המחירים הנמוכים שקבעו הנתבעים פגעו ברווחי התובעים. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים בסך 146,715,3 ₪, שהם מחצית מהסכום הנתבע בגין אובדן רווחים, ו-300,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין. סכום זה היה נמוך משמעותית מ-24 מיליון השקלים שדרשו התובעים בתחילה. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 350,000 ₪.