תאד"מ 1709-08-21

תקציר

התביעה בבית המשפט מתנגדת לתובעת, קוסמטיקאית מוסמכת ובעלת מרפאה ולנתבעת, חברה העוסקת במחקר, פיתוח וייצור קוסמטיקה, והכשרת קוסמטיקאיות. התובעת טענה כי הנתבע סירב לספק לה מוצרים שהזמינה, הפלה אותה לרעה על רקע מגוריה בקריית ארבע והונה אותה, עילה שבגינה הגישה תביעה נגד הנתבע. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי הוצעו לתובעת פתרונות חלופיים לקבלת המוצרים, לרבות העברתם באמצעות חברת שילוח צד ג', אך התובעת סירבה. השופט מצדד בנתבע, ודוחה את התביעה מכמה טעמים. ראשית, התובעת אינה נחשבת צרכנית כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, שכן היא רכשה את המוצרים לשימוש עסקי ולא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי בעיקרו. כמו כן, נקבע כי התובעת הייתה מודעת לכך שהמוצרים לא יימסרו ישירות לכתובתה אלא לנקודת איסוף, ולכן לא ניתן היה להונות אותה על ידי הנתבעת. השופטת גם מפרשת את חוק ההפליה כך שהוא חל על מקום העסק ולא על שירותי משלוחים, ולכן הצעת הנתבעת למסירת המוצרים למקום איסוף סמוך אינה מהווה אפליה. התובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ₪.