פ"א 18768-07-15

תקציר

פסק הדין דן בבקשת הפסילה הנוגעת למינויו של שופט קמא לשופט בדימוס בבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה. במינוי השופט נפלו פגמים מסוימים, אך פסק הדין קובע כי הוא תקף על פי דוקטרינת השופט דה פקטו, החלה כאשר שופט פועל בתום לב ויש לו זכות חוקית לכהן, ונתפס בציבור כשופט. לאחר מכן, דן הכרעת הדין בערעור על ההרשעה באי קיום צו סגירה. בשל הליך קודם, המערערים זוכו מאשמה זו מיום מתן גזר הדין. המערערים מורשעים גם בניהול עסק ללא רישיון. בית המשפט דן בדוקטרינת ההגנה מפני צדק, במבחן ההלכתי התלת-שלבי לתחולתה ובעילות לביטול כתב אישום מחמת אכיפה בררנית, ובסופו של דבר דוחה את התביעה. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערים בנוגע להליך הרישוי, הבקשה לזימון לעדות ואכיפה בררנית. לבסוף, פסק הדין מתייחס לגזר הדין ומבטל את רכיב המאסר המותנה לכל המערערים בשל זיכויים בחלק מהאישומים. סיכומו של דבר, הערעור מתקבל בחלקו, כאשר המערערים 1 ו-2 זוכו מאי-קיום הצו מחמת ספק סביר, ועונשם הופחת. יתר חלקי הערעור וגזרי הדין מתקיימים.