ע"א 2622/08

תקציר

מדובר בתביעה כספית בסך 343,000 ₪ של משיבה כנגד המערערת, קרן מקפת, בגין מסירת מידע מטעה לכאורה בדבר קצבת הפרישה לה יהיה זכאי המשיב. המשיבה, שפרשה מוקדם מעבודתה בבנק לצורך טיפול בבתה הנכה, טענה כי קרן מקפת הטעתה אותה בכך שלא הביאה בחשבון את העסקתה הקודמת בחישוב תשלומי הפנסיה, וכתוצאה מכך סכום נמוך מהמובטח. הקרן טענה כי המידע שנמסר מותנה בתקנות שהיו בתוקף בעת הפרישה וכי המשיב לא היה צריך להסתמך על הצהרות בעל פה. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבה ופסק לה פיצויים בניכוי ניכוי אשמתה התורמת שלה. הערעור של קרן מקפת ביקש להפוך החלטה זו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם ממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית משפט קמא, ובפרט עם המצג המטעה של הקרן והסתמכותו של המשיב עליה. בית המשפט אישר גם את הפיצויים שנפסקו ואת ניכוי האשם התורם. בנוסף, נפסק למשיבה 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, והקרן חויבה להעביר את הפיקדון שהפקידה לבית המשפט למשיב.