ע"א 308/86

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המערער, שנפגע במהלך שירותו הצבאי, זכאי להכרה כנכה ולהטבות המקבילות לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959. הסוגיה המרכזית היא פרשנות המונח "התנהגות רעה חמורה" כאמור בסעיף 9 לחוק, הקובע כי אנשים שמוגבלותם נובעת מהתנהגות כזו לא יקבלו הטבות כלשהן. המערער, שהיה בעל עבר של בעיות משמעת וסף גירוי נמוך, פגע בעצמו בפגיעה בזגוגית החלון לאחר שעמד לדין משמעתי. דעת הרוב של בית המשפט העליון מסכימה עם החלטת הערכאות הנמוכות לדחות את תביעת המערער לתגמולים. בית המשפט קובע כי התנהגות רעה חמורה אינה ניתנת להגדרה קפדנית, אלא יש לשפוט אותה על פי נסיבותיו של כל מקרה. בעוד שיש להתחשב במצבו הנפשי של המערער, המבחן האובייקטיבי מגלה כי מעשיו היו אלימים ובריונים, המהווים התנהגות רעה חמורה. בנוסף, סף הגירוי הנמוך שלו אינו פוטר אותו מאחריות למעשה האלים שלו. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת אינה זכאית להטבות. השופט גולדברג, יחד עם השופטים בייסקי ו-וינוגרד, נתן את פסק הדין, דחה את הערעור וחייב את המערער בשכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪.