ה"פ 47299-07-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנה, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה"פ 47299-07-19 (בוכריץ ואח' נ' בוכריץ ואח')** ההחלטה עוסקת בבקשת נאמן שמונה לביצוע התמחרות, למתן הוראות ופסיקת שכרו. בית המשפט נדרש להכריע בשלושה נושאים עיקריים: שכר טרחת הנאמן, שכר טרחת בא כוח אחד הצדדים (עו"ד קוך), והוראות בנוגע להשבת כספים וסגירת הליך. **1. שכר הטרחה של הנאמן – עקרונות משפטיים וחידושים:** * **עקרון קביעת שכר נאמן:** בית המשפט חוזר על עיקרון לפיו שכר הנאמן יקבע לפי תעריף שעתי או סכום כולל התואם את עבודתו, ולא על בסיס אחוזים משווי העסקה (התמחרות). הדבר מהווה אימוץ של גישה הרואה את תפקיד הנאמן כבעל מקצוע, שיש לשקף את עבודתו ולא את גובה העסקה עצמה, על מנת למנוע תמריץ לנפח את שווי העסקה באופן מלאכותי. חידוש זה בא לידי ביטוי בהחלטות קודמות ובסופו של דבר גם בהחלטה זו, בה בית המשפט דחה את הבקשה החלופית של הנאמן לשכר אחוז מהמכירה. * **גובה התעריף השעתי:** בעוד הנאמן ביקש תעריפים שעתיים שנחשבים גבוהים (1,500 ₪ לשעת הנאמן, 800 ₪ לשעת עו"ד, 350 ₪ לשעת מתמחה), בית המשפט קבע כי מדובר בתעריפים גבוהים מדי, במיוחד לאור היקף השעות. בעקבות שקלול מכלול העבודה, האחריות, התמשכות ההליך והצורך במענה לבקשות רבות, בית המשפט פסק סכום כולל של **250,000 ₪ בצירוף מע"מ**, כתחת התעריפים השעתיים שביקש הנאמן. גישה זו מדגישה את סמכות בית המשפט להתערב ולהתאים את השכר גם כאשר התעריפים הנתבעים על ידי הנאמן נראים סבירים בעיניו, תוך התחשבות בנסיבות העניין ובאינטרס הציבורי למניעת שכר מופרז. * **השעות הנדרשות:** המחלוקת בין הצדדים נגעה למהותן של חלק מהשעות שנדרשו – האם הן קשורות לעבודת הנאמן באופן כללי, או שהן נבעו מהתנהלות ספציפית של צדדים מסוימים (למשל, "קלוזינג" שנדרש לצורך מימון על ידי בשמת השרון, או בקשות רבות שהוגשו על ידי גל אור). בית המשפט התייחס לטענות אלו, אך בסופו של דבר, בנקודה מסוימת, בית המשפט ציין שלא מצא ממש בטענות גל אור ביחס למספר שעות "בודדות", אך לא שינה את חלוקת התשלום. * **חלוקת התשלום בין הצדדים – עיקרון שוויון לעומת נסיבות:** בית המשפט דן בבקשה לשנות את הקביעה בפסק הדין המקורי, לפיה הצדדים יישאו בשכר הנאמן בחלקים שווים. בשמת השרון טענו שיש לחייב את גל אור ב-80% בשל הגשת בקשות רבות שעיכבו את ההליך. גל אור טענו כי שעות ה"קלוזינג" נבעו מכך שבשמת השרון לא הביאו "כסף מהבית". בית המשפט, לאחר ששקל את מכלול הטיעונים, **דחה את הבקשה לשינוי חלוקת התשלום והותיר את הקביעה המקורית על כנה – תשלום בחלקים שווים**. בכך, בית המשפט הדגיש את החשיבות של עקרון השוויון בקביעת החובות, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות ומוצדקות באופן מובהק. ההיגיון כאן עשוי לנבוע מכך שגם גל אור נדרשו להתמודד עם ההליך, וגם אם הגישו בקשות, האחריות הכוללת להליך ולפתרון המחלוקת מוטלת על כלל הצדדים. **2. שכר טרחת בא כוח (עו"ד קוך) – עקרונות חלוקת הוצאות:** * **הוצאות הנדרשות לצורך יישום פסק דין:** בית המשפט פסק כי שכר טרחתה של עו"ד קוך, שנדרש לצורך טיפול בסוגיית חבות המס (התגלע ויכוח בין הצדדים בעניין זה), ישולם **בצורה שווה על ידי שני הצדדים (בשמת השרון וגל אור)**. ההיגיון המשפטי כאן הוא שהוצאות שנדרשות לצורך יישום פסק דין, ובפרט כאלה הנובעות ממחלוקות בין הצדדים שיש להן השלכות מס, מהוות חלק מהעלות הכוללת של ההליך, ויש לחלקן באופן שווה. בכך, בית המשפט דחה את טענות גל אור כי בשמת השרון צריכים לשאת במלוא הסכום, ואת טענת בשמת השרון כי מדובר בבקשה קנטרנית. **3. השבת סכומים והוראות נוספות:** * **השבת תשלום ביתר:** בית המשפט הורה על השבת סכום של 340,000 ₪ (הפרש בין הסכום שהופקד לבין מע"מ חל על העסקה) לגורם המממן. עם זאת, ההחלטה על תשלום שכר הנאמן והשבת כספים נדחתה מעט, על מנת לאפשר תשלום של מחצית שכר הנאמן המוטל על בשמת השרון. * **הוראות ביצוע והמשך ההליך:** בית המשפט מפרט את אופן ביצוע התשלומים (מחצית משכר הנאמן משכר הטרחה הכולל מתוך חשבון הנאמנות, והעברת מחצית שכר הנאמן על ידי בשמת השרון), ומבקש מהנאמן להגיש הודעה לאחר קבלת התשלומים, לצורך מתן הוראות משלימות. בכך, בית המשפט מוודא סגירה מסודרת של ההליך, תוך הבטחת תשלום כל החובות וסיום תפקידו של הנאמן. * **עיתוי התשלום ומע"מ:** בית המשפט מחדד את ההשלכות של מועד התשלום על חבות מע"מ, ומציין כי אם לא ישולם הסכום על ידי בשמת השרון בשנת המס הנוכחית, יתווסף לו מע"מ כנדרש בגין תשלום בשנת 2025. הדבר מדגים את ההקפדה על פרטי תשלומים והשלכות המס. **סיכום – עיקרי הדברים:** ההחלטה משקפת תהליך סיום הליכי פירוק או כינוס, בהם נאמן מונה לביצוע התמחרות. העקרונות המרכזיים שעולים מההחלטה הם: * **קביעת שכר הנאמן:** יש לשמור על תעריפים סבירים המשקפים את העבודה, ולא להתבסס על אחוזים משווי העסקה. בית המשפט יכול להתערב בתעריפים שהנאמן מבקש, תוך שקלול מכלול נסיבות העניין. * **חלוקת הוצאות:** ברירת המחדל היא חלוקה שווה בין הצדדים, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות המצדיקות חלוקה אחרת. * **הוצאות נלוות:** הוצאות הנדרשות ליישום פסק דין, ובפרט כאלה הנובעות ממחלוקות בין הצדדים, יחולקו בדרך כלל באופן שווה. * **סגירת הליך:** בית המשפט מפקח על סגירת הליך באופן מסודר, תוך הבטחת תשלום חובות, השבת כספים וסיום תפקיד הנאמן. ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים פורצי דרך, אלא מיישמת עקרונות קיימים בנוגע לתפקידו של נאמן, קביעת שכר טרחתו, וחלוקת הוצאות בין צדדים בסכסוכים משפטיים. הדגש הוא על יישום מדויק של החוק והפסיקה, תוך שקלול מכלול הנסיבות.