עא"ח 1022/01

תקציר

הערעור מערער על החלטת רשם בית הדין הארצי לעבודה, שדחה את בקשת המערערת להארכת מועד לערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער נגד המשיב, בה טען המערער כי מענק הפרישה שלו חושב באופן שגוי. המערער טען כי נודע לו על פסק הדין של בית הדין האזורי נגדו רק לאחר שחלף המועד האחרון לערעור, בשל טעות במזכירות בית המשפט. הרשם דחה את בקשתו להארכה בקובעו כי לא היו נסיבות מיוחדות המצדיקות את השיהוי. המערערת, שלא הייתה מיוצגת באותה עת, טענה לאי ידיעת החוק ולבריאות לקויה כסיבות נוספות לעיכוב. עם זאת, המשיב טען כי המערערת ידעה על פסק הדין זמן רב לפני המועד האחרון. בית הדין לעבודה דחה את הערעור והסכים עם הרשם כי לא התקיימו נסיבות מיוחדות וכי טענות המערערת בדבר בורות ובעיות בריאות אינן משכנעות. בית המשפט הדגיש כי גישתו הסלחנית להארכת מועדים מותנית בכך שבעל הדין יוכיח נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו, דבר שלא חל במקרה זה. זאת ועוד, אישר בית המשפט את החלטת הרשם בדבר היעדר הסתמכות ומשא ומתן בין הצדדים, ובדבר הימנעותו של המערער מלהביא ראיות לבריאותו הרופפת. בסופו של דבר, פסק בית הדין לעבודה נגד המערערת, אישר את החלטת הרשם ודחה את הערעור ללא הוצאות.