פ"א 121/08

תקציר

אלה הם פסקי הדין של שני הערעורים שנבעו ממקרה שבו הורשע הנאשם, ראאד אמל, בעבירות הקשורות לסמים ונגזר דינו על ידי בית משפט השלום בעכו. על אמל נגזרו שני עונשי מאסר על תנאי קודמים בעת ביצוע העבירות המדוברות, ונקודת המחלוקת העיקרית בערעורים אלה היא כיצד אמורים עונשי המאסר הקודמים להשפיע על העונש הנוכחי. בערעור הראשון (121/08), שהגישה המדינה, נטען כי שגה בית משפט קמא כשהורה על ריצוי שני עונשי המאסר על תנאי הקודמים שנגזרו על אמל במקביל, וכי היה עליו להורות על ריצויים ברצף. עוד טוענת המדינה כי סך העונש שנגזר על אמל קצר מדי. הערעור השני (122/08) מוגש על ידי אמל עצמו, הטוען כי עונש המאסר מופרז, וכי היה על בית משפט קמא לשקול את נסיבות עניינו ואת העובדה שהודה. אמל מלין גם על אורכו והיקפו של עונש המאסר המותנה שהטיל עליו בית משפט קמא. לאחר עיון בתיק, בית המשפט מקבל חלקית את ערעור המדינה. בית המשפט מורה כי שני המאסרים הקודמים על תנאי ירוצו ברצף, וכתוצאה מכך ייגזרו על אמל 24.5 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט דוחה את טענת המדינה כי היה על בית משפט קמא להטיל עונש מאסר כולל ארוך יותר, וכן דוחה את ערעורה של אמל, ואינו מוצא טעם להקל בעונש או לשנות את התנאים. בית המשפט מדגיש את חומרת עבירות הסמים ואת הצורך בהרתעה, ומציין כי אמל הוא חוזר בתשובה שלא למד את הלקח מעונשים קודמים. פסק הדין מדגיש כי ענישה מקבילה אינה מתאימה במקרה זה, נוכח היעדר זיקה בין העבירות לבין הצורך בהרתעה. לבסוף, בית המשפט מוצא את העונש המותנה שהטיל בית משפט קמא כראוי, בהתחשב בהיסטוריית העבירות של אמל.