ת"א 885/92
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
פסק הדין דן בדחיית תביעת דייר מוגן לחייב את המוכרים לשנות את הרישום במרשם הבתים המשותפים. התובעת, שרכשה את הדירה אך סירבה לרשום אותה בשל חוסר שביעות רצון מבניית הבניין, ניסתה בעבר לפתור את הסוגיה באמצעות בית המשפט החרדי (הבד"ץ) ובית המשפט המחוזי. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל הליכים משפטיים קודמים והתיישנות. פסק הדין קובע כי התובעת מנועה מלהעלות טענות הקשורות לחוזה המכר בשל שתי ההחלטות הקודמות. פסק הבוררות של בד"ץ, אליו הגיש התובע בקשה, היווה מעשה משפטי שחייב את הצדדים, וגם החלטת בית המשפט המחוזי בדבר ציון הערת האזהרה הייתה סופית. זאת ועוד, טענת ההתיישנות של התובע נדחתה, שכן עילת התביעה לא הייתה ידועה והנזק היה מתמשך. עוד צוין בפסק הדין כי התובע יכול לתבוע פיצויים רק בגין נזקים שאירעו בשבע השנים האחרונות שקדמו להגשת התביעה. משכך, נדחתה תביעתה של התובעת מבלי לדון לגופה, והיא חויבה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.
חקיקה מקושרת
ת"א 885/92 חנה זילברמן נ' ברוך ויינברג, מחוזי (15.11.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.