דנג"צ 8915/22

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לדיון נוסף בעתירה להורות על חקירת סיבת המוות של אשת המבקש. ממסמכי בית המשפט עולה כי אשתו של המבקש אושפזה וסבלה ממחלה סופנית עד שנפטרה לבסוף לאחר שנדבקה בחיידק. המבקש טען כי קיימות ראיות נסיבתיות המצביעות על כך שצוות בית החולים הדביק במכוון את אשתו בחיידק ולכן ביקש צו איתור לאנשי הצוות שהיו במשמרת בעת ההדבקה המשוערת וכן חקירת סיבת המוות. עתירה זו נדחתה על ידי בית משפט השלום בחיפה, אשר קבע כי טענות המבקש הן ספקולטיביות וכי הזיהום אינו חריג בהתחשב במצבו הקודם של המנוח. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן על ידי בית המשפט הגבוה לצדק, אשר דחה אף הוא את ערעורו של המבקש. המבקש טען כי בית משפט השלום התעלם מראיותיו וביקש לקיים דיון נוסף, אך שופט בית המשפט העליון קבע כי התנאים לקיום דיון כזה אינם מתקיימים, שכן ההחלטה אינה סותרת פסיקות קודמות של בית המשפט העליון או מצדיקה התערבות בשל חשיבותה, קושיה, או חידושה. עוד ציינה השופטת כי מנגנון הדיון הנוסף לא נועד לתת מענה לסוגיות שלא הועלו בפסק הדין הראשוני וכי טענות המבקש בדבר טעויות בפסק הדין מתאימות יותר להליך ערעור. משכך, נדחתה הבקשה לדיון נוסף.