מ. מקרקעין 49/21

תקציר

פסק דין זה דן בסמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לדון במטרד רעש הנובע מפגם פיזי במבנה דירה. חלקו הראשון של הדיון מגדיר את התנאים שבהם נתונה למפקח סמכות לדון בטענה כזו, תוך הבחנה בין שינויים פיזיים ומבניים שנעשו בדירה, לבין שינויים הנובעים משימוש בדירה. במקרה דנן, נמצא כי התביעה מצויה בגדר סמכותו של המפקח שכן מדובר בשינוי פיזי שנעשה במהלך עבודות שיפוץ דירת הנתבעים. לגופו של עניין, פסק הדין בוחן חוות דעת מומחים בנוגע לדרישות הבידוד האקוסטי בין דירות התובעים לדירות הנתבעים. חוות הדעת של המומחה קובעת כי הבידוד הנוכחי עומד בדרישות התקן הישראלי משנת 1996, שהיה התקן הרלוונטי בעת הוצאת היתר הבנייה, ולכן התקן החדש אינו חל במקרה זה. לפיכך, הטענה בדבר מערכת האיטום האקוסטית בין הדירות נדחית, שכן המערכת הקיימת מספקת. באשר לנטל ההוכחה למועד עבודות השיפוץ, טענו הנתבעים כי העבודות בוצעו בשנת 2019, ואילו התובעים טענו כי מדובר בשנת 2020. בפסק הדין נקבע כי על התובעים, כתובעים, מוטל נטל ההוכחה, ומשלא הוכיחו די הצורך את מועד השיפוץ, נדחית טענתם להחלת התקן החדש. לאחר מכן דן פסק הדין בחוות דעתו של מומחה איטום, אשר זיהה ליקויים במערכת הניקוז של דירת הנתבעים וברכוש המשותף. הנתבעים מצווים לתקן ליקויים אלה בתוך 30 יום, ולשאת בהוצאות ההליך, בסך 5,000 ₪, שישולמו לתובעים בתוך שלושים יום מיום מתן פסק הדין.