הפ"ב 1985-12-14

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות ובמקום זאת מאשר את פסק הבוררות. המשיב טען כי פסק הבורר נוגד את הדין המהותי, אך הסכם הבוררות קבע אחרת, והבהיר כי הבורר אינו מחויב לפעול על פי הדין המהותי. גם אם ההסכם היה מחייב את הבורר לדבוק בדין המהותי, טעות גרידא ביישום החוק לא הייתה סיבה מספקת לבטל את פסק הבוררות. החוק קובע כי בוררים חייבים לפסוק על פי החוק, אך הכוונה היא לפעולה ולא לתוצאה. לפיכך, כל עוד לא ניתן להוכיח כי הבורר כלל לא ראה עצמו מחויב לדין המהותי, אין במחלוקת עם החלטותיו כדי להצדיק את ביטול פסק הבוררות. במקרה זה, הבורר ראה עצמו מחויב לדין המהותי, וכוונתו לדבוק בו ניכרת. כמו כן, ההסכם בין הצדדים לא כלל מנגנון להליך ערעור, ופסק הבורר הפך לסופי עם חתימתו. מטעמים אלה נדחית הבקשה לביטול הפסק, פסק הבוררות מאושר, והמבקש חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ לטובת המשיב.