ת"א 10622/97

תקציר

התובע, עו"ד לב קליידרמן, תבע את הנתבעים לפיצויים בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 28.12.96, אז נפגע מרכב בו נהג הנתבע הראשון והיה מבוטח על ידי הנתבעים השני והשלישי. התובע סבל מחבלות קשות ואושפז למשך מספר חודשים. לאחר מכן הוא שוחרר להשגחת הוריו. התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעים. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי נסיבות התאונה מצביעות על ניסיון התאבדות של התובע, אשר הוחרג מהגדרת "תאונת דרכים" על פי החוק. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים וקבע כי מדובר בתאונת דרכים וכי התובע זכאי לפיצוי. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים על מנת להעריך את נזקיו וצרכיו של התובע. המומחים הסכימו כי התובע סבל מפגיעה מוחית קשה ונזקק לטיפול וסיוע מתמידים. הם גם סיפקו הערכות שונות לגבי תוחלת החיים של התובע, מה שיצר אי ודאות שלא ניתן היה להעריך באופן סביר. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בגין מספר ראשי נזק, לרבות הפסד השתכרות, בעבר ובעתיד. למעט חמש השנים הראשונות לאחר התאונה, חישב בית המשפט את רווחי העבר על בסיס שכר הנטו הממוצע במשק. בית המשפט שקל גם את אובדן כושר ההשתכרות של התובע ופסק פיצויים בהתאם. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים בגין הפסדי פנסיה, סיוע לצד ג' ודיור. בית המשפט קבע כי התובע נזקק לדירה גדולה יותר בשל נכותו ופסק לו פיצוי בגין השטח העודף וההתאמות הנדרשות. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים בגין צרכי ניידות, לרבות רכישה ואחזקה של רכב, טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים, מיזוג אוויר, מכונות כביסה וייבוש, ציוד ואביזרים לשיקום רפואי, מחשב, תרופות והוצאות אפוטרופוס. פיצויים לא ממוניים נפסקו בהתאם לסכום המרבי המותר בחוק. בית המשפט גם פסק לתובע פיצוי בגין הוצאות המוטבים, הוריו, שהקדישו זמן ומאמץ רבים לטיפול בו. שכר טרחת עורכי הדין נקבע על 13% מסכום הפיצוי הכולל, והנתבעים חויבו בתשלום הוצאות משפט נוספות. הפיצוי חושב כתשלום חד פעמי עד הגיעו של התובע לגיל 45 ותשלומים תקופתיים לאחר מכן. בית המשפט הורה לאפוטרופוס של התובעת לבקש מבית המשפט לענייני משפחה הוראות בנוגע לכספי הפיצויים. הנתבעים חויבו לשלם את הסכומים שנפסקו ביחד ולחוד.