ת"א 16009-08-14

תקציר

התובע והנתבע מעולם לא היו נשואים אלא חיו יחד כידועים בציבור. נולד להם ילד משותף והם חיו יחד לסירוגין בין השנים 2001 ל-2017. התובעת תבעה את הנתבעת על כך שלא הכירה בזכויותיה של התובעת במחצית הדירה שנרכשה על ידי הנתבעת ונרשמה על שמה בלבד, והצהירה כי חובו של הנתבע בתיק הוצאה לפועל צריך להיות גם באחריותו של הנתבע כידועים בציבור. השופטת קבעה כי התובעת לא הוכיחה כי הם חיו יחד ברציפות בין השנים 2001-2004, ואין מחלוקת כי הם חיו יחד בין השנים 2004-2007 ובין השנים 2011-2017. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהם חיו יחד בין השנים 2007-2011. השופטת קיבלה את טענת הנתבעת כי היא הייתה מודעת לקשיים הכלכליים של הנתבע ורצתה להגן על נכסיה, מה גם שהחוב בתיק ההוצאה לפועל קדם למערכת היחסים ביניהם. השופטת קיבלה גם את טענת הנתבעת כי הדירה נרכשה מכספה ונרשמה על שמה בלבד; לכן, הוא שייך לה באופן בלעדי. השופט הדגיש כי מעורבותו של הנתבע בשיפוץ הדירה לא הקנתה לו זכויות כלשהן בה. יתר על כן, השופט לא השתכנע מטענת התובע כי הנתבע צריך להיות אחראי לחובו של הנתבע משום שהוא נצבר לפני שהפכו לבני זוג ידועים בציבור ולא היה רלוונטי לנתבע. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובע ולא הוציאה כל צו להוצאות, בהתחשב בנסיבות המקרה.