גמ"ר 6523-08-11

תקציר

הנאשם, נהג אוטובוס אגד, הואשם בשני סעיפים של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ובמספר סעיפים של נהיגה רשלנית הגורמת לחבלה. כתב האישום נבע מתאונת אוטובוס בה התנגש רכבו של הנאשם במשאית נייחת, הרג שני נוסעים ופצע רבים נוספים. התביעה טענה כי הנאשם התרשל, נהג בעייפות, לא הבחין במשאית ולא נקט בפעולה מתחמקת. ההגנה טענה כי הנאשם חווה אובדן הכרה רגעי עקב פחד וחרדה שעורר נוסע חשוד באוטובוס. השופט בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהוצגו בבית המשפט. נקבע כי הנאשם נהג עייף, כפי שהעידו שני נוסעים, ולא הבחין במשאית העומדת מלפנים כשאורות המפגע דולקים. ניתן היה לראות את המשאית ממרחק של 667 מטרים, אך הנאשם לא נקט בפעולת התחמקות, דבר המעיד על חוסר שליטה ברכבו. מספר עדי תביעה, בהם נוסע נוסף, סתרו את טענת הנאשם בדבר נוסע חשוד ואובדן הכרתו לכאורה. כמו כן, השופט הטיל ספק במהימנות סשן ההיפנוזה שעבר הנאשם, וציין כי הוא התנהל באופן לא תקין וללא תיעוד מתאים. חוות דעתו של המהפנט, שתמכה בגרסתו של הנאשם לאירועים, נמצאה בלתי אמינה ובלתי קבילה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התביעה סיפקה ראיות מספיקות מעבר לספק סביר לכך שהנאשם גרם לתאונה בשל רשלנותו. הנאשם הורשע בעבירות המנויות בכתב האישום, בהן שתי עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית וריבוי סעיפים של נהיגה רשלנית הגורמת חבלה. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 06/09/2012.