דב"ע נז/88 - 0

תקציר

פסק הדין ד.ב. נא/0-202, שניתן ביום 15.6.98, מתייחס לערעור על דחיית תביעה להכרה בליקוי השמיעה של המערער כ"מחלה מקצועית" לפי חוק הביטוח הלאומי. המערער, שעבד במפעל כימיקלים רועש, טען כי לקות השמיעה שלו נגרמה כתוצאה מתנאי עבודתו. עם זאת, בית המשפט אישר את פסק הדין הקודם, וקבע כי המשיב לא הוכיח די הצורך קשר סיבתי בין עבודתו לבין הנזק לשמיעתו. בית הדין הסתמך על חוות דעת מומחה, שקבעה כי חוסר ההידרדרות בשימוע של המערער לאורך השנים לא היה צפוי להיגרם מסביבת עבודתו. בנוסף, חוות הדעת של המומחה לא קבעה באופן חד משמעי את הקשר הסיבתי הנדרש, אלא רק קבעה כי הנזק "עשוי" או "יכול" להיגרם כתוצאה מחשיפה לרעש. פסק הדין דן גם במושג מיקרוטראומה, המתייחס לפגיעות קלות חוזרות, אך הגיע למסקנה כי תיאוריה זו אינה חלה במקרה זה, שכן המערער לא הביא ראיות מספיקות לתשתית עובדתית למיקרוטראומה, והמומחה לא העיד על פגיעות קלות חוזרות. ככלל, קבע בית המשפט כי ליקוי השמיעה של המערער אינו נחשב למחלה מקצועית או למיקרוטראומה, ועל כן הערעור נדחה.