ת"א 53792-11-15

תקציר

פסק הדין עוסק בארבע תביעות נפרדות שאוחדו לדיון אחד בין מר משה שטרית, לבין שותפיו העסקיים לשעבר מר צבי נדיבי, מר אורן המפל ומר ישראל שפיר. ארבע התביעות נובעות מסכסוך עסקי בין הצדדים הנוגע למיזם משותף שהקימו יחד. מטרת המיזם הייתה לפתח אפליקציה שתסייע לטייסים לזהות ולהימנע מערבולות במהלך טיסות. פסק הדין בוחן בפירוט את הרקע העובדתי שהוביל למחלוקת ואת הטענות השונות שהועלו על ידי שני הצדדים. מסקנתו היא כי מר שטרית הפר את הסכם המייסדים שנחתם בין הצדדים במספר דרכים מהותיות. באופן ספציפי, נמצא כי מר שטרית לא סיפק את התוכנה שפיתח עבור החברה, שכן היא התבססה על המצאתו הקודמת ללא הסכמת החברה מראש ובכתב. כמו כן, הוא סירב למסור את קוד הפיתוח לחברה, תוך הפרת התחייבויותיו על פי ההסכם. הפרות אלה מזכות את המייסדים האחרים, מר נדיבי ומר המפל, ואת החברה שהקימו יחד, לבטל את הסכם המייסדים. כתוצאה מביטולו כדין של ההסכם, מר שטרית אינו עוד בעל מניות בחברה ועליו להשיב את מניותיו לעולם. עם זאת, הוא זכאי לקבל מהחברה 100,000 ₪ כתמורה עבור העבודה שביצע וממנה נהנתה החברה. בנוסף, החברה מחזיקה במלוא הזכויות על ההמצאה והיישום, לרבות זכויות קניין רוחני. כמו כן, מר שטרית מנוע משימוש או העברה של המידע הסודי של החברה. פסק הדין מתייחס גם לטענותיו של מר שטרית בדבר אפליה מצד בעלי המניות האחרים, וקובע כי הן חסרות שחר. מסקנתה היא כי בעלי המניות האחרים לא פעלו לקיפוח זכויותיו של מר שטרית, אלא קיבלו החלטות לטובת החברה. לבסוף, החברה אינה נדרשת להשיב את שכר הטרחה ששילמה בגין התביעות, שכן הן הובאו כדי להגן על זכויות החברה.