עש"א 21532-03-15

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב הסכם שיתוף להקמה ופיתוח של חלקת קרקע בבעלות משותפת של חברה ויחיד (המערערת). המערער ערער על החלטת מפרקי החברה, שדחו את תביעת החוב שלו נגד החברה בעקבות כניסתה להליכי פירוק. סלע המחלוקת העיקרי היה האם החברה התחייבה במפורש לבנות את שלבים א' ו-ב' על הקרקע בתוך פרק זמן מסוים, כפי שנטען על ידי המערערת. בית המשפט בחן את לשון הסכם השיתוף ולא מצא כל התחייבות כאמור, ואף לא לוח זמנים מוגדר לבנייה. נסיבות חיצוניות סביב ההסכם נשקלו אף הן, אך לא הצביעו על התחייבות מפורשת של החברה. המערער טען כי אי בניית החברה מהווה הפרת חוזה וגורמת לו נזקים. עם זאת, בית המשפט הסכים עם עמדת המפרקים כי המערערת נטלה על עצמה את הסיכון של אי בנייה ואינה יכולה להטיל בדיעבד התחייבויות שלא נכללו בהסכם. זאת ועוד, בית המשפט מצא את טענת המערערת בדבר מעבר זמן סביר לבנייה לפי חוק החוזים אינה משכנעת, שכן היא לא הוזכרה בתביעת החוב ונעדרה ראיות. ככלל, הערעור על החלטת המפרקים נדחה, והמערערת חויבה לשאת בהוצאות קרן הפירוק.