ה"פ 20589-06-13

תקציר

המבקשים והמשיב מס' 2 הם בני משפחה הרשומים כבעלים של חלקת קרקע בנתניה. המבקשים ביקשו למכור את הקרקע אך נתקלו בסיבוכים שונים. בסופו של דבר חתמו עם המשיב על הסכם מכר למכירת חלק מהמקרקעין תמורת פיצוי כספי וחמש דירות בבניין רב קומות שהמשיב יבנה על המגרש. עם זאת, המבקשים לא היו שבעי רצון ושלחו מספר הודעות ביטול למשיב. המשיב דחה הודעות אלה, והצדדים הביאו את העניין לבית המשפט מספר פעמים. הסוגיה המרכזית במקרה הנוכחי היא טענת המבקשים כי המשיב הטעה אותם לחשוב כי מדובר בקבלן רשום המורשה לבנות בניינים רבי קומות, מה שהוביל אותם לחתום על הסכם המכר. כעת מבקשים המבקשים לבטל את ההסכם על יסוד הטעיה זו. המשיב מכחיש טענות אלה וטוען כי המבקשים היו מודעים לכך שחברה אחרת תבצע את עבודות הבנייה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי בא כוח המבקשים, עו"ד בוקוולד, חתם על מסמך הסכמה המאשר כי המשיב יכול להעביר את עבודות הבנייה לקבלן רשום. מסמך זה חותר תחת טענת המבקשים כי הוטעו. בנוסף, קבע בית המשפט כי עדותם של המבקשים אינה אמינה וכי הם לא הוכיחו כי הטעיה גרמה להם לחתום על ההסכם. המבקשים גם לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בדבר הקשר הסיבתי בין המרמה לבין החוזה. זאת ועוד, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המבקשים, וקבע כי הם פעלו בחוסר תום לב בכך שפתחו שוב ושוב בהליכים חדשים במקום לטעון את כל טענותיהם בבת אחת. משכך, דחה בית המשפט את תביעת המבקשים והורה להם לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.