בש"פ 295/09

תקציר

בית משפט השלום לנוער בנצרת הורה לשחרר את המשיב, קטין, עם אפשרות להסדר מעצר חלופי, ולהעבירו למעצר בית בבית הוריו. המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בנצרת, שקיבל חלקית את הערעור, שינה את תנאי השחרור אך נמנע מלהורות על מעצר. ערעור המדינה הגיע לבית המשפט המחוזי, אשר ביטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הרקע לערעור נעוץ מכתב אישום שהוגש נגד המשיב בגין מעורבותו בהתקהלות שהתקיימה בכפר כנא בחודש דצמבר 2008, בעיצומה של פעולת צה"ל ברצועת עזה. המשיב הואשם בשורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם, תקיפת שוטר והתפרעות. לאחר הדיון הראשוני שחרר בית משפט השלום את המשיב למעצר בית, החלטה שבוטלה חלקית על ידי בית המשפט המחוזי, אשר הביע חשש לגבי יעילותו של המעצר החלופי. עם זאת, על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, והמדינה טענה למעצר. שופט בית המשפט העליון הסכים עם עמדת המדינה, תוך שהוא מצטט תקדימי עבר שהדגישו את הסכנה הנשקפת מאנשים המשתתפים בהפרות סדר, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. בפסק דינו הקודם של השופט מ' חשין הוזכר, והדגיש את הצורך בהרתעה ובשמירה על שלום הציבור. משכך, פסק שופט בית המשפט העליון לטובת המדינה, ביטל את החלטות הערכאות הנמוכות יותר והורה על מעצרו של המשיב עד תום המשפט. פסק הדין נחתם בהכרה בכך ששינוי הנסיבות לאורך זמן עשוי להצדיק בחינה מחודשת של צו המעצר.