עפ"ת 12026-05-13

תקציר

בפני בית המשפט הוגש ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה נמוך יותר, אשר מצא את המערער אשם בנהיגה בשכרות. המערער נעצר ביום 25.9.2010 לצורך בדיקה שגרתית, בה התברר כי ברשותו ריכוז של 945 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. בית המשפט לתעבורה הרשיע אותו והטיל עליו עונש של שישה חודשי מאסר, שיכול לשמש כעבודות שירות, לצד תקופות שונות של פסילה והשעיה, וכן קנס. הן המערער והן המשיב ביקשו לדחות את הערעור, אך מטעמים שונים. המערער טען כי עונשו של הערכאה הנמוכה היה חמור מדי, ואילו המשיב סבר כי הוא מידתי. לאחר שבחן את טענות הצדדים, כמו גם את הפסיקה הרלוונטית, החליט בית המשפט שלא להתערב בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, למרות שהעונש היה בקצה העליון של הקשת. בית המשפט הדגיש את הצורך להרתיע מפני נהיגה בשכרות, התורמת באופן משמעותי לתאונות קשות, וציין כי גזר דינו של בית המשפט לתעבורה משקף כראוי מטרה זו. עוד ציין בית המשפט כי הוא אינו כבול להמלצות שירות המבחן, שלא הוצג לו תסקיר בעת מתן גזר הדין, וכי בית המשפט לתעבורה כבר התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער. לפיכך, הערעור נדחה, ועונשו של המערער יחודש.