ע"ע 20105-03-11

תקציר

פסק דין זה של בית הדין הארצי לעבודה בישראל עוסק במקרה בו המשיב, עובד בדימוס של משרד החוץ, ערער על החלטת הממונה על הגמלאות לשלול ממנו קצבה ומענק שנים עודפות בשל גילו המקורי. תאריך לידתו של המשיב תוקן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אך הממונה סירב להכיר בגיל החדש, בטענה כי הזכויות התגבשו בעת פרישתו של המשיב. בית המשפט קמא קיבל את ערעור המשיב, והביא את הממונה להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. המחלוקת העיקרית הייתה האם זכויות הגמלה של המשיב גובשו בעת החלטת המנכ"ל או בעת פרישתו. בית המשפט קבע כי הזכויות התגבשו בעת הפרישה, ותיקון הגיל השפיע רק על החלטות עתידיות. בנוסף, בית המשפט מצא כי התנהלותו של המשיב בכך שלא גילה את השפעת שינוי הגיל על זכויותיו הפנסיוניות לא הייתה ראויה, אך המדינה לא פעלה בשקידה בבחינת תיקון הגיל. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, תוך שהוא מאשר את זכותו של המשיב לפנסיה ממועד תיקון הגיל אך שולל את זכותו למענק עבור שנים עודפות. כמו כן חויב המשיב להשיב כל תשלום מופרז שהתקבל, ובית המשפט לא פסק הוצאות כלשהן בשל נסיבות המקרה.