רע"א 4462/12

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך בין בעל קרקע פרטי לבין משרד עורכי דין. החלטת בית המשפט המחוזי לאשר פסק בוררות, אשר הורה למשיבים (משרד עורכי הדין) להעביר מסמכים והצהרות הנוגעים ל-93 דירות למבקש, אינה מנומקת דיה, לטענת השופט. השופט נעתר לבקשת רשות הערעור ומקבל את הערעור, ובכך הופך את החלטת בית המשפט המחוזי. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך דיון והכרעה. באופן ספציפי, בית המשפט המחוזי יצטרך להתעמק במחלוקת העובדתית והמשפטית סביב 35 דירות ולברר האם מינוי כונס נכסים הוגן, לפי תקנה 388, מוצדק במקרה זה או שמא מנגנון ההוצאה לפועל או צו ביזיון בית המשפט מתאים יותר. תקנה זו מסמיכה את בית המשפט למנות כונס נכסים כדי לשמור על המצב הקיים ולהגן על הנכס שבמחלוקת. השופט מדגיש כי סמכות זו צריכה להיות מופעלת במקרים מיוחדים וחריגים שבהם הליכי הוצאה לפועל רגילים עלולים להתברר כבלתי יעילים. בית המשפט המחוזי יצטרך לשקול גם את היקף ואופי האישומים, את העומס הפוטנציאלי על בית המשפט ואת התקופה שבה יינתן צו הכינוס. השופט מציין את היעדר התשתית העובדתית ליישוב הסכסוך ומציע כי יש להתייחס לכך בפני בית המשפט המחוזי. לבסוף, השופט אינו מקצה הוצאות בשלב זה, ומשאיר את השאלה להכרעת בית המשפט המחוזי בהכרעה בתיק.