מ. מקרקעין 334/21

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך כספי הנוגע לדמי ניהול ואחזקה של חניון בתוך קניון. הנתבעת, ששכרה את החניון מהבעלים, סאל אור, טענה כי שכר הטרחה שגבתה התובעת, חברת ניהול, היה מופרז ובלתי חוקי. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע. ההחלטה התבססה על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, השופטת ציינה כי ההתדיינות הקודמת בין הצדדים באותו נושא כבר קבעה את גובה דמי הניהול, והנתבע מנוע מלדון בה מחדש. שנית, הנתבעת, בהיותה דיירת, חויבה בתשלום דמי הניהול והאחזקה לפי חוק המחאת חיובים. בנוסף, הדגישה השופטת כי דמי הניהול הם תשלומי חובה ולא ניתן לנכותם כקיזוז בגין נזקים לכאורה שנגרמו כתוצאה מהצפה בחניון, דבר שהנתבע לא הצליח להוכיח. הנתבעת גם לא ביססה את טענותיה כלפי הודעות צד ג' שנשלחו לתאגיד המים מיטיב ולעירייה, שכן לא הציגה כל ראיה לאחריותם להצפות. בעקבות זאת הורתה השופטת לנתבעת לשלם לתובע את מלוא חלקה בהוצאות האחזקה לשנים 2017-2018, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן, הנתבע חויב לשאת בהוצאות ההליך, לרבות שכר טרחת עורך דין לתובע ולצדדים השלישיים. ההחלטה הדגישה את החשיבות של תשלומים במועד עבור ניהול ותחזוקת נכסים משותפים, והדגישה כי יש להתייחס לכל קובלנה בתביעות נפרדות, ולא כהגנות בסכסוכים כספיים כאלה.