ת"א 22935-03-21

תקציר

השופט דחה את תביעת התובעת נגד בעלת המלון הנתבעת בגין אי הוכחת נפילתה נגרמה כתוצאה מרשלנות המלון. התובעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שנפילתה נגרמה מרצפה מסוכנת כמתואר בתביעתה. השופטת הדגישה כי על המלון, כעסק המארח אורחים רבים, מוטלת האחריות למנוע סיכונים בלתי סבירים העלולים לפגוע במבקרים בו. עם זאת, עדותו של התובע, שלא נתמכה בשום ראיה אחרת, לא הייתה משכנעת. לטענתה, רגליה נדבקו לרצפה וגרמו לה ליפול, אך גרסה זו של האירועים לא הוכחה. מנגד, עדויות עדי הראייה של הנתבעת, שלא הועסקו במלון, יחד עם מסמכים רפואיים המעידים על היסטוריית הסחרחורות וחוסר היציבות של התובע, העלו כי לנפילה הייתה סיבה אחרת. השופט מצא עדויות אלה אמינות יותר וציין כי המלון נקט אמצעי זהירות סבירים בנוגע לבטיחות הרצפה. מאחר שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש, פסק השופט לטובת הנתבע, הותיר את שאלת הנזיקין על כנה והורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע במקומו.