ע"א 5118/92

תקציר

עניינו של נער בן 13, המשיב מס' 1, אשר נפגע מהתחשמלות לאחר שטיפס על ערימת חצץ שהניחה חברת המערערת, המפעילה מחצבה בירושלים. הנער תבע פיצויים בטענה לרשלנות. בית משפט קמא מצא את החברה אחראית בשל כישלונה להבטיח בטיחות, למרות שייתכן שאתר הכלונסאות היה מחוץ לשטח המחצבה, תחת כבל מתח גבוה. החברה ערערה בטענה להפרת זכויות פרוצדורלית, פורום לא תקין ויישום שגוי של החוק, והציעה כי החוק הירדני צריך לחול במקום החוק הישראלי. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית משפט קמא ודחה את טענות המערער. היא הדגישה כי החברה הייתה מודעת היטב להליכים והייתה לה הזדמנות להיערך. בנוסף, הפורום נמצא לנכון שכן התובע וגורמים נוספים נמצאים בישראל, עם שליטה דה פקטו על אזור התאונה. אחריותה של החברה אושרה, שכן היה עליה לצפות את הסכנות הטמונות במיקום ערימת החצץ ולפנותה. חברת החשמל פוטרה מאחריות, ונמצא כי עמדה בתקני הבטיחות. גם טענות המערערת בדבר נזקים מופרזים ורשלנות תורמת נדחו. סכום הפיצוי בסך 611,314 ₪ נחשב מתאים, כאשר המערערת חויבה לכסות 75% ממנו, דבר המשקף את אשמתו התורמת של הילד. ההחלטה אישרה מחדש את חשיבות הצפיות ברשלנות וחיזקה את היושרה הפרוצדורלית ואת סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל בנושא.