ת"א 22946-02-16

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה נוגעת למועד ותנאיו של הסכם מקרקעין שנחתם בין התובעים לנתבעים. התובעים טענו כי ההסכם, שעניינו חלקת אדמה, נחתם בשנת 1991 ולא כלל התחייבות לבנות על הקרקע שנרכשה. הנתבעים טענו כי ההסכם נחתם בשנת 1981 וכלל התחייבות לבנייה. השופטת בחנה ביסודיות את הראיות שהוגשו, לרבות ההסכם עצמו, ומצאה כי טענות התובעים אינן מוצדקות. ההסכם אכן נחתם בשנת 1981, וכלל התחייבות לבנות על המגרש. עוד קבעה השופטת כי התובעים לא עמדו בהתחייבות זו, וכי הנתבעים ביטלו את ההסכם כדין, ובכך הפכו את טענות התובעים ללא תקפות. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על השיהוי הממושך של התובעים בנקיטת פעולות להבטחת זכויותיהם, וקבעה כי אין זה סביר שהם לא נקטו צעדים כלשהם לרישום זכויותיהם או לסימון בעלותם במשך עשרות שנים. פסק הדין דחה את טענות התובעים והורה להם לשלם לנתבעים הוצאות בסך 45,000 ₪.