עע"מ 1471/23

תקציר

בית המשפט נעתר לבקשה לסעד זמני, האוסר על המשיבים להרוס את אתר הבנייה, נשוא תיק דנן. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות עתירה נגד דחיית תכנית מפורטת שנועדה להכשיר את הבנייה. המבקש טען כי הריסת הבנייה לפני החלטת הערר תגרום לנזק בלתי הפיך, ולפיכך הערר נדחה. המשיבים, לעומת זאת, ביקשו לדחות את הבקשה בטענה כי סיכויי ההצלחה בערר נמוכים, וכי האינטרס הציבורי מחייב אכיפת חוקי התכנון והבניה. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, שכן דחיית הבקשה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. עוד ציין בית המשפט כי המשיבים לא הוכיחו צורך מיידי וקונקרטי בהריסה וכי הליכי האכיפה נמשכים משנת 2019. לפיכך הוצא צו ארעי, האוסר על ביצוע צו ההריסה, המותנה בהתחייבות המבקש לשמור על הסטטוס קוו במקום. החלטה זו מגנה על הבנייה מפני הריסה עד להכרעה בערר, ומבטיחה כי הליך הערר יהיה משמעותי ומשמר את המצב הקיים.